לחצו כאן בבקשה, על מנת לעבור לתפריט עבודת השורשים.
יום שבת, 12 במאי 2012
חפץ שעובר במשפחה שלי
במשפחה שלי יש שני חפצים שעוברים מדור לדור,
רשומות של כל האנשים במשפחה וקמע למזל והגנה.
הקמע הוא קלף העשוי מעור פרה באורך 15 ס"מ וברוחב 8 ס"מ
על הקמע כתובות אותיות בעברית, המון אותיות בלי סדר הנראה לעין.
הרשומות הן (כרגע) 6 קלפים העשויים מעור פרה, באותו הגודל של הקמע.
בהם רשומים כל האנשים שהיו במשפחה.
לצערי לא עלה בכוחי להשיג צילום של הרשומות או של הקמע.
הקמע והרשומות לא עוברים סתם מאב לבן - אלא מאב לבן הכי "ראוי"
ציטוט של סבא שלי: "בן אחד מקבל כסף, שני מקבל קמע והשלישי מקבל צ'פחה."
עדיין לא ידוע למי סבא יעביר את הרשומות והקמע.
את הרשומות התחילו לכתוב לפני הרבה מאוד שנים, סבא שלי לא יודע את המספר המדויק.
את הקמע קיבלו לפני הרבה מאוד שנים, לפי הסיפור שסבא סיפר לי, בזכות הקמע, הבית של סבא רבה שלי בילדותו,
ניצל משיטפון שמחק כמעט עיר שלמה.
את הקמע כותב רק יהודי בעל סמכות או יכולת לבקש ברכה/הגנה/שפע מאלוהים.
יום שישי, 11 במאי 2012
סיכום עבודת השורשים
אני מאוד נהנתי להכין את העבודה הזאת.
למדתי המון על המשפחה שלי מהראיונות, מהחקר ומהסיפורים.
היה מאוד מעניין.
הכי נהנתי כשהגעתי לחלק של עץ המשפחה.
למדתי המון על המשפחה שלי מהראיונות, מהחקר ומהסיפורים.
היה מאוד מעניין.
הכי נהנתי כשהגעתי לחלק של עץ המשפחה.
יום שבת, 28 באפריל 2012
יום רביעי, 18 באפריל 2012
יום שני, 16 באפריל 2012
סרטון
עבודה בחלק האני של עבודת השורשים
יום שבת, 14 באפריל 2012
ראיון עם אחיות שלי
ראיון עם אחיות שלי
·
לאחותי
הקטנה ביותר קוראים קרן.
מקור השם הוא מהתנ"ך.
·
קרן
נולדה בבית החולים סורוקה בתאריך 23.12.2001
·
קרן כרגע
בכתה ד' בבית הספר היסודי שער הנגב.
·
תחומי
ההתעניינות והתחביבים של קרן הם :בלט, לקרוא.
·
מה
שמשותף לי ולקרן זה ששנינו אוהבים לקרוא ושנינו מעצבנים נורא ☺.
·
קרן
יכולה לספר עלי שאני: מעצבן, חכם, אני קורא מהר ספרים, פותר קובייה הונגרית.
·
שנינו
טסנו עם המשפחה להולנד ולטורקיה.
·
קרן
מאחלת לי לשנת המצוות שהיה לי הרבה אושר, שאני אמשיך להיות כמו שאני וזהו.
ראיון עם אחותי שגדולה יותר מקרן אך קטנה ממני: אופיר
·
לאחות
התאומה של קרן קוראים אופיר.
·
מקור השם
בתנ"ך.
·
אופיר נולדה
בבית החולים סורוקה בתאריך 23.12.2001 כמה דקות לפני קרן.
·
אופיר כרגע
בכתה ד' בבית הספר היסודי שער הנגב.
·
תחומי
ההתעניינות והתחביבים של אופיר הם: יצירה ובלט☺
·
לי
ולאחותי אופיר אין דברים במשותף חוץ משאנחנו אחים.
·
אופיר
יכולה לספר שאני: חכם, פיקח, גבוהה, שאני אוהב לקרוא ספרים ארוכים.
·
שנינו
טסנו עם המשפחה להולנד ולטורקיה.
·
אופיר
מאחלת לי לשנת המצוות: שאני יחיה חיים ארוכים, שאני לא יפסיק לשמוח
ראיון עם אבא
·
שם
המשפחה הוא אלבז
·
שם המשפחה אופייני ליוצאי צפון אפריקה-
מרוקאים ותוניסאים. פירוש השם= מאלף הבזים.
·
לא היו
שמות קודמים
·
שם השפחה
של אמא לפני נישואיה היה בילדר
·
אמא ואבא
הכירו באוניברסיטה ונישאו בגבים ב-1995
החתונה הייתה חתונה מסורתית קיבוצית
·
לאבא יש
3 אחים ואחות
האח הבכור נולד בצרפת
אבא נולד במרוקו
והשאר בישראל
·
עד שאבא
עלה לישראל דיברו בביתו צרפתית/מרוקאית
· את השבת בבית של אבא קיבלו באוריינטציה מסורתית + קבלת שבת הליכה לבית הכנסת
והדלקת נרות
· חגגו חגים בבית ילדותו של אבא כמו שתמיד חגגו בקרב יהודיים מסורתיים.
· אבא גדל כשנה+ אצל סבתא וסבא בזמן שהוריי היו עדיין סטודנטים בצרפת.
· אחר כך סיפרו לו שבגיל שנתיים הוא לא זיהה את ההורים שלו ולא דיבר איתם כשבאו לקחת אותו לארץ
·
אבא עובד
בפולג (מפעל ליריעות פלסטיק בקיבוץ)
·
תחביבים
של אבא: טיפול בגינה ולראות סרטים.
· אבא למד בתיכון באר טוביה
השכלה אקדמאית (אגרונום בעלי חיים והנדסאי ביוטכנולוגיה)
השכלה אקדמאית (אגרונום בעלי חיים והנדסאי ביוטכנולוגיה)
·
חברים- אבא
שומר על קשר עם 4 חברי ילדות (מהתיכון) אחד מהם בחו"ל
וחבר אחד מהשירות הצבאי.
·
אבא היה
בשנתיים טיול במזרח רחוק ולפני כן חצי שנה באירופה עם אוהל ושק"ש.
· אבא מספר עלי שאני פלא שגדל ומשתנה מיום ליום.
·
אבא מאחל
לי לשנת המצוות: "שתמשיך באותו הקצב"
·
היחס של
אבא לדת ומסורת: "יש "אלוהים" וכל אחד יכול לתרגם את זה למובנים
שונים.
·
היחס של
אבא ללימודים: "לימודים זה חשוב תמיד".
.
ראיון עם אמא
·
שם המשפחה
שלנו הוא אלבז
·
שם
המשפחה אופייני
ליוצאי צפון אפריקה- מרוקאים ותוניסאים. פירוש השם= מאלף הבזים.
·
לא היה
שם משפחה קודם (אותו שם משפחה מ -1609)
·
שם
משפחתה של אימא לפני נישואיה היה בילדר
· לאמא שלי יש 2 אחים ואחות, לאחד האחים קוראים אייל ולשני קוראים לירון, לאחות קוראים מורן.
קבלות שבת: היו עושים קבלת שבת בבית הילדים ב-3 בצהריים לפי מנהג הבית ילדים מדליקים נרות, מברכים, ומשחקים משחק קטן.
ך בבית של ההורים היו מכינים ארוחת ערב טעימה או שהיו הולכים לאכול ארוחה בחדר אוכל עם כל הקיבוץ.
· חגגו את החגים לפי המסורת בקיבוץ המון הצגות והופעות – רק דברים שאנשים בקיבוץ הכינו והיה המון שמחה.
· בתור ילדה קטנה אמא זוכרת שסבא סיפר לה "בשמי ערב צלולים" ובבתי ילדים היו ישנים לינה משותפת ואחרי שההורים היו הולכים, הילדים היו מתחילים לחגוג.
אמא למדה בבית הספר שער הנגב.
אמא למדה באוניברסיטה העברית הפקולטה לחקלאות רחובות שם למדה חקלאות עם התמחות בהגנת הצומח
· השפה שדיברו בבית של אמא שלי הייתה עברית.
·
אמא ואבא
נפגשו באוניברסיטה ברחובות, שניהם למדו תואר ראשון בחקלאות. הם התחילו לצאת בגמר
הלימודים.
·
אמא ואבא
התחתנו בגבים ב- 29.06.1995 החתונה הייתה חתונה לפי מסורת הקיבוץ:
חופה ולאחר מכן הופעות של החברים על הבמה
וריקודים.
·
אמא שלי
היא "אגרונומית" אגרונום זה מישהו שעוסק בחקלאות. אמא שלי מנהלת את הגד"ש
(גידולי שדה) של גבים.
·
התחביבים
של אמא הם:
לקרוא
לבשל
לאפות
לראות סרטים
·
אמא
אוהבת במיוחד לבלות עם המשפחה.
·
החברים
של אמא הם בעיקר חברי ילדות מהקיבוץ שהיו עם אמא בקבוצת הגיל בקיבוץ.
·
אמא
שומרת על קשר קבוע עם 5 מהם.
·
חוויה
מיוחדת של אמא: אמא טסה לטיול של 8 חודשים למזרח הרחוק
"היה מאוד כיף וחוויתי" אמא מספרת
"ולמדתי על עצמי המון"
·
אני
נולדתי בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, יום לפני הלידה אמא ומורן (אחותה) הלכו
לטיול ואמא נפלה בטיול וקיבלה מכה בבטן. מיד אבא הסיע את אמא לבית החולים ברזילאי
שבאשקלון, שם אמרו לאמא שהכל בסדר אך הלידה עלולה להתרחש בקרוב, אז אמא ואבא חזרו
הביתה. ב-2 בלילה התחילו הצירים לאמא והיא ואבא נסעו לבית החולים סורוקה,
"אבא קושי הצליח לנהוג כי היה ערפל כבד
מאוד" אמא מספרת, אך הם הגיעו בשלום.
אמא
מיד הוכנסה לחדר יולדות ולאחר כ-12 שעות לידה הרופאים החליטו על ניתוח קיסרי.
נולדתי כמה דקות אחר-כך. כשנולדתי השעה
הייתה 5 אחר הצהריים.
·
את
לידתי חגגו במסיבת ברית מילה בקיבוץ
והזמינו את כל המשפחה ואת חברי הקיבוץ.
·
אימא
ואבא מאחלים לי לשנת המצוות שתמיד אהיה מאושר, שאני אגדל ויהיה אדם עצמאי וחושב,
איש טוב.
·
·
יום שישי, 13 באפריל 2012
ראיון עם סבא
· שמו של סבא שלי הוא
גבריאל, הוא נולד בעיר ספרו במרוקו באזור מקנס פס בתאריך ערב פסח תרצ"ה
תאריך לועזי: 17.04.1935
· הבית בו סבא גדל הוא
בגודל בינוני על יד נחל אגגאי. היו לסבא 10 אחים ואחיות. הזיכרון
הראשון הוא: מחסור במזון בזמן מלחמת העולם השנייה (1939-1945)
· בביתו המשפחה דיברה
בעיקר בשפה המוגרבית (ערבית מוטעמת ליהודים של מרוקו וכוללת כמה מילים מין התורה)
· חקיקיה במוגרבית זו
שפה שכוללת מילים מן החוק והתורה. לכן רק יהודים יודעי תורה יכלו לדבר את השפה. אחר
כך בביתו דיברו גם קצת עברית והרבה צרפתית.
· סבא למד עברית מגיל 3
עד 10 בחדר "באם הבנים", אחר כך ב"אלים פרנסס" (בתרגום לעברית
זה כל ישראל חברים), ולבסוף בתיכון ובאוניברסיטה צרפתיים בצרפת.
· סבא גדל במהלך מלחמת
העולם השנייה אך באזור בו הוא גדל חוץ מהחוסר במזון לא הורגשה כל-כך
המלחמה.
· בילדותו לא היו הרבה
מקמות משחק עד גיל המצוות בו כבר הסכימו לו ולחבריו לשחק בסמטאות.
· הייתה אנטישמיות
באזור בו סבא גדל כמו ברוב העולם, אבל האנטישמיות לא הייתה בגלוי.
· כשהתחילה מלחמת העולם
השנייה האנטישמיות הפכה להיות גלויה מאוד. פעם ניסו להתגונן נגד הפורעים, אך זה
הוביל למעצרו של סבא של סבא שלי ועוד כמה יהודים כדי להוריד את ההתגוננות.
· בזמן הכרזת העצמאות
סבא למד ב"אלים פרנסס" (בית ספר
בעברית) סבא היה בן 13 בעת ההכרזה על
מדינת ישראל והוא זוכר שהם עקבו אחרי מה שקרה בארץ ישראל.
· שמו של סבא-רבה שלי
הוא: יקותיאל אלבז.
· שמה של סבתא רבה שלי
הוא: חנה חמו.
· הם נולדו בסביבות שנת
1900 . הם סיפרו לו פעם שהנחל וואד אגגאי היה עולה על גדותיו בסתיו ופעם אחת היה
שיטפון עצום שהרס המון בתים בסביבה וכ- 50 אנשים נהרגו, והם ניצלו בזכות עץ ערבה
ענקי שהיה בקרבת הנחל וספג את הנזק מן הבתים והעצים הקטנים יותר שנסחפו בזרם.
· המנהגים היו מבוססים
על מנהגי הבסיס של היהדות מלידה עד מוות.
לדוגמא: ברית מילה ביום ה-8
בר מצווה בגיל 13
חתונה לפי המנהגים וכו' .
· מאכלים מיוחדים:
נטייה למטבח טורקי מעובד כדי לשמור על כשרות. מצות מתוקות ועוד כל מיני דברים.
· סבא היה בתנועת נוער
"הצופים" בספרו שבמרוקו. מטרת התנועה הייתה ללכד את הנערים והנערות ביחד
כדי שלא ידרדרו לדברים לא טובים, בתנועה גם השלימו להם ידע שלא לימדו בביה"ס
· בקיץ הם היו יוצאים
למחנה קיץ עם תנועת הנוער ביער. סבא זוכר שבאחד הטיולים ביער היו המון חיות וסיפרו
להם שפעם היו גם אריות אבל צדו את כולם לפני כמה שנים.
· סבא נפגש עם סבתא שלי(שמה
הוא ג'וליה) בפריז בזמן הלימודים.
· הם התחתנו בטוניס
שבטוניסיה ב- 1963 לפני שעלו לארץ.
· סבא זוכר שהם נסעו
לטוניסיה והתחתנו בבית כנסת בטוניס.
· סבא וסבתא קיבלו
החלטה משותפת לעלות לארץ.
· סבא עלה בעצמו לארץ
בגיל 32 לאחר סיום מלחמת ששת הימים (1967) הוא סיים ללמוד בצרפת ועלה על מטוס
לישראל ואשתו ושני בניו הקטנים היו באותו זמן בטוניסיה ועלו לארץ כמה חודשים אחריו
(אבא שלי ודוד שלי) עלו כמה חודשים אחריו באותה הדרך.
· כשסבא עלה המצב רוח
של האנשים בארץ היה מרומם כי הם ניצחו את מלחמת ששת הימים.
· המקום הראשון שהם
הגיעו אליו היה תל-אביב שם הם למדו עברית ואחר קצת בבאר שבע ולאחר מכן עברו לגור
בדימונה שם סבא מצא עבודה.
· היום סבא בפנסיה
ודואג לטיפוח הגינה ולפעמים משקיע בבורסה ומתעסק ביהדות.
· סבא מאחל לי לשנת
המצוות : שאני אלמד מה זה יהדות.
הירשם ל-
רשומות (Atom)